האמונות והדעות, מאמר השמיני; גאולה אחרונה ז׳HaEmunot veHaDeot, [Treatise VIII] Messianic Redemption 7

א׳ואחר הפרושים האלה אדבר על מי שהגיעני, כי יש אנשים שנקראים יהודים, חושבים כי אלה ‏המועדים כלם ואלה הנחמות היו כלם בבית שני ועברו, ולא נשאר מהם דבר. והוא ששמו שרשי' ‏מופסדי' ובנו עליהם דבריהם, והם שאמרו שזאת ההפלגה שאנחנו רואים לישוע', כמו לא יבא עוד ‏שמשך וירחך לא יאסף (ישעיה ס' כ') ואמר (ירמיה ל"ח מ') לא ינתש ולא יהרס לעולם, הכל הוא ‏בתנאי אם תשלם עבודת העם, אמרו זה דומה למה שאמר משה לישראל (דברים י"א כ"א) למען ‏ירבו ימיכם וימי בניכם וגו', וכאשר חטאו נגמרו ימיהם וסרה מלכותם, כן היו קצת המועדים האלה ‏בבית שני וסרו, וקצתם לא היו, בעבור שחטאו. ולקחתי (יישירך האלהים) מכונת דברי האנשים ‏האלה אשר היא התנאי, והבאתיה במלאכת הדקדוק, ומצאתיה מופסדת בטלה מכמה צדדין. אחד ‏מהם שמועדי משה פרש בם שהם על תנאי, שהוא אומר (שם כ"ב) כי אם שמור תשמרון את כל ‏המצוה הזאת והוריש יי' את כל הגוים האלה. ואמר (שמות כ"ג כ"ב) כי אם שמוע תשמעו בקולו, ‏ואיבתי את אויביך. והיה עקב תשמעון (דברים ז' י"ב), והדומה לזה. ואלה הנחמות אין בהם ‏מהתנאי הזה מאומה, אבל הם מועדים פשוטים. ועוד כי משה לא די לו שהתנה על עמו באם שמור ‏ואם שמוע, ושישיבם בהפך זה אל שכלם, ושאם לא יקיימו לא יקים להם, עד שהפך להם הענין, כמו ‏שאמר (שם ח' י"ט ') והיה אם שכח תשכח את יי' אלהיך וגו', כגוים אשר יי' מאביד מפניכם כן ‏תאבדון. ואמר עוד (שם ד' כ"ה כ"ו) כי תוליד בנים, העידותי בכם היום ובאלה הנחמות לא התנה ‏בדבר כל שכן שיהפכם. ומהם ששם אלה המועדים כמו מבול נח, ואמר כמו שאם יחטאו הברואים ‏לא אביא עליהם עוד המבול, בעבור שנשבעתי עליו שלא יהיה עוד, אבל הייתי עונש אותו בזולתו, ‏כן אתם לא אסיר מלכותכם, בעבור שנשבעתי על זה. והוא אמרו (ישעיה נ"ד ט') כי מי נח זאת לי ‏אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד. ואלו היו חוטאים היה עונש אותם במה שירצה לא בהסרת ‏מלכותם. ומהם שכבר הודיע כי העם יבחרו בעבודתו לא בהמרותו, כאשר פרשנו. והוא יודע כל מה ‏שיהיה כאשר הקדמנו, ובטל שיהיה שם חטא או עון שלא ידעהו. וכאשר לא יהיה חטא, אפילו אם ‏היה תנאי לא היה מזיק להם, כל שכן שאין שם תנאי. ועוד שבתורה שמהו כמו החדשות אשר גזר ‏בהם, כאשר בארנו במאמר הששי, כאשר נשבע וגזר ואמר, (דברים ל"ג מ-מג) כי אשא אל שמים ‏ידי, אם שנותי ברק חרבי, אשכיר חצי מדם, הרנינו גוים עמו. ועם כל אלה הבאורים, יבוטל מה ‏שנדמה להם ומה שהבהילו בו משער התנאי:‏
1